פוסט ביקורת

1.      עזית הכלבה הצנחנית.
     תקציר: ד"ר חרובי גידל את "עזית הכלבה הצנחנית", כלבת רועים גרמנית, ושלח אותה לקורס אילוף צבאי. ד"ר חרובי ובתו תמי עוברים לגור בשכונה חדשה. יחד עמם עוברת גם כלבתם עזית הנבונה והאמיצה. תמי ובן השכנים אורי, סגן בחטיבת הצנחנים, מפתחים זה לזו חיבה שמתלהטת לכדי סיפור אהבה. גם אורי ועזית נקשרים זה בזו. עזית מתקבלת בדעות חלוקות בשכונה. רוב הדיירים מחבבים את הכלבה החדשה, אך בעלי האטליז השכונתי סולדים ממנה. כל זאת עד שמחזירה עזית לאשת הקצב את ארנקה שנגנב על ידי שודד. האילוף שעברה הכשיר אותה גם למשימות צניחה, איתור ובילוש, ועד מהרה מגויסת הכלבה למשימות קרביות ומעורבת בפעולת הצלה נועזת. 
     בסרט זה דמותו של החייל הישראלי מוצגת באור מאוד חיובי כצבר צעיר, ציוני דוגל באהבת הארץ, יפה, אמיץ, חזק וכבלתי מנוצח.

      לדוגמא בסצנה המפורסמת מהסרט, מצניחים את עזית ממטוס על מנת לאתר את חמי ורותי. עזית מחלצת אותם מהכבלים לאחר שהם נלכדו על ידי מחבלים וננטשו במדבר שורץ עקרבים. במשימה אחרת, עוזרת עזית לסגן אורי ללכוד חוליית מחבלים שפעלה בחרמון. 

 

  2.   לבנון.

     הסרט נפתח ביום הראשון של מלחמת לבנון ומתמקד בצוות טנק ישראלי. כל הסרט מתרחש בתוך הטנק, ואילו את ההתרחשות מחוצה לו רואים דרך הפריסקופ של התותחן. הטנק מסופח לכוח צנחנים שאיתו הוא עושה את הדרך בלבנון. בעקבות טעות ניווט של מפקד הכוח הם נקלעים לשטח בשליטת קומנדו סורי. כדי לחלצם נשלחים שני לוחמים מהפלנגות הנוצריות, הסרט מסתיים כשהטנק עושה את דרכו בלחימה מחוץ לשטח שבשליטת הסורים ומגיע למקום מבטחים.

בסרט זה דמותו של החייל הישראלי מוצגת כאנושי. במהלך הסרט ניתן לראות ואת הפחד והאימה שהחיליים חווים בשדה הקרב, חוסר האונים, חולשה ואף לא מנסים להראות או להיות גיבורים אמיצים.

לדוגמא סצנה שמציגה פחד חולשה וחוסר אונים של חייל היא הסצנה בה שמוליק התותחן מקבל פקודה "לאש" (לירות) והוא לא מסוגל ללחוץ על ההדק ולירות. והפחד מתואר גם בקטע בו הוא אומר למפקד שלו "יש לך הדק נכון? תלחץ עליו אתה".

3.      שתי אצבעות מצידון.

הסרט סובב סביב דמותו של גדי קצין צעיר, חניך מצטיין בקורס הקצינים מגולני שזה עתה סיים את קורס הקצינים ומחליט לשרת כמפקד מחלקה בחטיבת הצנחנים המשרתת בלבנון ותמונת עולמו המאורגנת מתנפצת אל מול הכאוס הלבנוני. גדי מגיע ללבנון ומחליף את מפקד המחלקה הקודם בועז שנהרג מידי מחבלים. הסרט מראה תמונה של חיי היום-יום של מחלקת צנחנים בתוך לבנון, תוך התייחסות למורכבות העדתית והדתית ששררה בלבנון בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ותוך התייחסות לדילמות המתעוררות בעת לחימה בשטח בו נמצאת אוכלוסייה אזרחית.

בסרט זה דמותו של החייל הישראלי מוצגת שבוזה, ממורמרת, ועייפה ממלחמה. הוא מוצג כחכם,אחראי, זורם (חברותי),רגיש וקר רוח. בנוסף ניתן לראות בסרט את גבורתם של הלוחמים ואף את הרגעים הפחות טובים שבהם הם קצת יותר מפוחדים, את האחווה והחברות בין הצוות ולכן החייל הוא גם חבר אמת.

לדוגמא סצנה שמציגה דילמה של חייל היא הסצנה בה הצוות נמצא מחוץ לבית בו נמצא המחבל "אבו נביל" ומשימתם היא לנטרל אותו, אחרת לא יוכלו לתפוס אותו יותר על פי מה שהם אומרים ובכדי לנטרל אותו על החיילים לפוצץ את הבית בו הוא נימצא אבל בתוך הבית נמצאים אזרחים חפים מפשע שאם יפוצצו את הבית יפגעו, הדילמה של המפקד גדי היא האם לפוצץ אץ הבית ולפגוע באזרחים החפים מפשע  או לסרב לפקודה שניתנה לו ולהיפגע מכך בעצמו (כלומר להישפט). לבסוף גדי מחליט להסתער על הבית לבד ולהרוג את המחבל בעצמו בירייה, ובכך גם מסכן את חייו וכן גם הוא נורה הצוות נשאר בחוץ לחפות עליו סצנה זו מציגה את גדי כאמיץ וחסר פחד עומד על הערכים והעקרונות על פיהם הוא פועל ולא מוכן להתפשר עליהם.